החלטה בתיק ב"ל 28082-04-11

תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה, בגין אירוע מוחי חריף בו לקתה, נדחתה עפ"י החלטת המוסד לביטוח לאומי. הנימוק לדחיית התביעה היה כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עבודתה, אשר הביא לאירוע המוחי. כן נטען כי האירוע המוחי הופיע לאחר מתח ממושך, שאינו בבחינת אירוע תאונתי וכי האירוע המוחי נובע מתהליך טבעי שאינו קשור בעבודה.

כנגד החלטה זו, הוגשה התביעה שלפנינו.

כללי -

1.         התובעת ילידת שנת 1955, מורה במקצועה, עובדת משרד החינוך ושימשה כמחנכת בכיתות יסוד, משך שנים ארוכות. בבית הספר בו עבדה התובעת, הופעלה רפורמת "אופק חדש", מה שהביא לשינוי משמעותי במתכונת עבודתה של התובעת, כמו גם חיובה להשלים לימודים לתואר אקדמאי. לטענת התובעת, ביום 18.5.09 מצאה עצמה ערב לפני הבחינה הראשונה לה היתה מחויבת במסגרת לימודיה האקדמיים, מבלי שהספיקה להתכונן לה, עקב עומס עבודה. התובעת טוענת כי היתה נתונה אותה עת בלחץ בלתי שגרתי, נרדמה עם ספרי הלימוד וכאשר התעוררה בשעה 3 לפנות בוקר ביום 19.5.09, נפלה, חשה ברע והובהלה לבי"ח שם אובחן כי לקתה באירוע מוחי חריף.

2.         בהתאם להחלטת המוסד לביטוח לאומי, מיום 8.2.11 נדחתה תביעתה של התובעת בנימוק שלא הוכח כי בתאריך 19.5.09 אירע לה אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודתה.

3.         הבחינה הראשונית לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע המוחי בו לקתה התובעת לבין המתח בו היתה התובעת שרויה לטענתה בעקבות המבחן הצפוי, הינה עפ"י מבחן "האירוע החריג". (דב"ע מו/139-0 יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 411).

4.         בהתאם למבחן האמור, קובע בית הדין האם מדובר באירוע חריג בחיי עבודת הנפגע, המצדיק מינוי מומחה רפואי, בשל אפשרות לכאורה של קיום קשר סיבתי בין השניים. בהעדר הוכחה בדבר אירוע חריג, תידחה התביעה אף מבלי להיזקק לחוות דעת של מומחה רפואי (בג"צ 3523/05 למברגר - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104).

הקביעה אם היה "אירוע חריג" בעבודתו של מבוטח אשר לקה באירוע מוחי היא קביעה עובדתית-משפטית, הנשענת על חומר הראיות המונח בפני הערכאה הדיונית (דב"ע נה/150-0 שביט - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 268). לפיכך, עלינו לקבוע ראשית את מכלול העובדות הנוגעות לעניין ולבחון האם היה בהן משום "אירוע חריג".

5.         נציין, כי בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עב"ל 208/09 יהושע לב - המוסד לביטוח לאומי (מותב בראשות כב' השופט פליטמן, ניתן ביום 13.2.11) הרי שהאסכולה הרפואית העדכנית ביותר, גורסת כי:

"אירוע של דחק נפשי בלתי רגיל יכול לשמש כגורם הדק לפרוץ אירוע מוחי.... יש לבחון בכל מקרה על פי נסיבותיו, את סמיכות הזמנים בין אירוע הדחק הנפשי לבין הופעת סימני האוטם.... יש לשקול בכל מקרה ומקרה את עוצמת הדחק הנפשי, ואת השפעת הדחק מול השפעה אפשרית של גורמי הסיכון הטבעיים שיש במבוטח לחלות באירוע מוחי."

            עולה מן האמור, כי על בית הדין לבחון האם התקיים אירוע של דחק נפשי בלתי רגיל אצל הנפגע, בסמוך להופעת סימני האוטם המוחי ואם התקיים כזה, יש להעריך את עוצמתו. ככל שתנאים אלה מתקיימים, יש למנות מומחה רפואי, לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי, לרבות השפעת הדחק הנפשי לעומת השפעה אפשרית של גורמי הסיכון הטבעיים שיש אצל הנפגע, לחלות באירוע מוחי.

תמצית טענות התובעת בסוגיה הרלוונטית:

6.         התובעת שימשה כאמור כמחנכת בכיתות יסוד, מתוקף תפקידה כמורה במשרד החינוך מאז שנים ארוכות. בית הספר בו לימדה התובעת, נכנס בשנת הלימודים בו אירע המקרה, לתוכנית "אופק חדש". פירושו של דבר, כי התובעת נדרשה לשנות משמעותית את מתכונת עבודתה בשני היבטים:

האחד - תוספת של 12 שעות הוראה שבועיות.

השני - חובת השלמת לימודים לתואר אקדמי.

בעקבות כך, "דחסה" התובעת, כהגדרתה, את כל שנת הלימודים האקדמית ליום לימודים אחד בשבוע, וכן "דחסה" את שבוע עבודתה בבית הספר, אשר גם כך גדל באופן ניכר, ל-4 ימי עבודה בלבד.

7.         העומס, הלחץ והמתח בהם היתה נתונה התובעת, גברו עוד יותר בימים שקדמו לאירוע. במהלך סוף השבוע שלפני האירוע (16.5.09-15) הכינה התובעת חומר לקראת יום הורים אשר התקיים ביום א' - 17.5.09. באותו היום, עבדה התובעת ברציפות עד השעה 20:00 בערב, לנוכח יום ההורים שהתקיים.

            למחרת, יום ב' - 18.5.09, עבדה התובעת עד השעה 16:00, בעוד שלמחרת היום - 19.5.09, אמורה היתה התובעת לערוך בחינה במכללה, אלא שאז מצאה עצמה כאשר לא נותר לה די זמן להתכונן אליה. התובעת ידעה כי מדובר בבחינה הדורשת הכנה, אולם היתה נתונה ביומיים שקדמו לבחינה בלחץ, אשר לא חוותה כמותו אף לא פעם אחת במהלך למעלה מ-30 שנות עבודתה. לנוכח האמור, מצאה עצמה התובעת ערב לפני הבחינה הראשונה, בלחץ אדיר, ללא די זמן להתכונן. התובעת נרדמה בלילה תוך כדי למידה, בסביבות השעה 23:00, תוך שספרי הלימוד מונחים עליה. התובעת התעוררה בשעה 3 לפנות בוקר, חשה ברע, נפלה, הובהלה לבית חולים "העמק" ושם אובחן כי עברה אירוע מוחי חריף.

8.         המבחן אותו אמורה היתה התובעת לבצע, בתחום הפדגוגיה, היה למעשה מבחן ראשון וגדול, מבחן תלת שלבי, כאשר מאז חודש נובמבר 2008, עת החלה התובעת לימודיה, לא נדרשה לביצוע מבחנים, כי אם עבודות בלבד.